הריון לא רצוי
בגדול: טראומה.
את גרה בב"ש. יש בך מיטען ריגשי שאת רוצה להוציא. ניסית לאבחן את עצמך וגילית לשימחתך, שלמיטען שאת סוחבת לא מיתלוות במישרין בעיות נוספות.
היתייחסת אליו בתור שטויות, כפי שאת מיתייחסת לכל בעיה. לא טוב – לכן ההמשך: את רוצה לקבל עזרה בנושא ויודעת שאת לא היחידה. ממש-ממש דחוף לך להיפטר מהבעיה.
את רוצה שאימא שלך תעזור לך אבל היא מיתייחסת לבעייתך כדבר טיבעי שכל אחת עוברת. היא מנסה להגיד לך ש"יהיה בסדר", דבר שלא עוזר לך.
את חושבת שמישהיא בגילך עוד לא אמורה להיתמודד עים בעיות גדולות (כאלה).
הקשר עים החבר שלך הוא ממש מועקה בשבילך: את לא יודעת איך לסיים אותו ופוחדת שתישארי איתו כל חייך. הילד, המימוש מבחינתך לשיא הקשר, הוא נטל כבד מאוד עלייך, במיוחד כשאת לא מרוצה מאביו.
אני ממליץ לך להיפרד מהחבר שלך אתמול, במיוחד אים "לא נעים" ו"אני לא יודעת איך".
"אים אין ברירה אז אין ברירה – יהיה מה שיהיה" זו גישה תבוסתנית. אים את לא רוצה אותו היפרדי מימנו. את עסוקה בלפחד מ"מיה גידו". תיזרקי אותה!
את רוצה את קונסטנטין בתור החבר שלך כי הוא מלייאן - חכם ומקווה שיתן לך התחלה חדשה. הבעיה שלך כ"כ גדולה שאת צריכה בריכה ממש ענקית כדי לישטוף אותה.
יש לך המון בעיות, המון דברים שהדחקת ויקח לך המון זמן לישטוף אותם: כל חדר מיקלחת הוא בעיה אחרת שאת רוצה לישטוף מעצמך.
ניראה שעלית מרוסיה ו-או רוצה להיות היסטוריונית ו-או סופרת.
למה שתטפלי במשהו שאת לא רוצה? הרי התחלת התחלה חדשה – שטפת את עצמך בבריכה הגדולה, זוכרת?
>עכשיו די רעוע? תיפרדי מימנו עכשיו ותפסיקי להדחיק את בעיותייך - הן לא(!) שטויות.
- - - - - - - - - - - - - - -
אנס באוטובוס
1) חבר לא יפתור לך את הבעיות.
2) את לא מתרגשת מבעיות קטנות. למה את נותנת להן לגדול? למה את בורחת מהן במקום לפתור אותן? אימך שואלת אותך "מה קרה?" ואת משקרת לה "כלום"? למה את לא סומכת עליה? למה את דוחה את העזרה של הקרובים לך?
>בעיות שלא נפתרות גדלות. הן תמיד יתפוצצו בפנים ברגע הלא מתאים.
3) התאבדות זה לא הפתרון. אם תפתרי את הבעיות כשהן קטנות החיים יעברו בסבבה.
4) כדאי לך להרשם לאומנות לחימה כלשהי.
הסבר: האנס הזה הכי מפחיד אותך (מייצג הכי טוב את פחדייך), והכי נוח לך עם ידוענים כי נדמה לך שחייהם מושלמים, כביכול אין להם בעיות (מייצג הכי טוב את החיים חסרי הפחד שאת רוצה לחיות).
חברות חדשות
את נימצאת בשלב בחיים בו את חייבת להחליט אים להמשיך עים חברי הילדות או להחליף אותם. זיכרי שאת בתחרות רישמית - מי שקובע הם לא המישתתפים אלא השופטים: תיצטרכי לישאול את ההורים ו-או המורים.
אל תבזבזי את זמנך עים קנאים - רק עים אנשים שהם לפחות ברמתך ויותר מימך. אלימות היא לא פיתרון אלא פורקן: אים את יודעת שתיתעצבני על מישהיא פשוט אל תהיי חברה שלה גם אים את שומרת לה אמונים מאז היסודי.
אל תיתחרי בגברים בכוח גופני כי זה חסר סיכוי, מה שמשנה זה שהגעת ליפני הנשים.
התחרות עצמה לא משנה, מה שמשנה זה שמי שלא מגיע לה שתהיי חברתה היתנצחה איתך על שטויות ואת ניגררת אחריה - שיחקת את המישחק שלה - נקטת באלימות.
>מה שאת צריכה לעשות זה ליזרוק אותה ולימצוא נשים אחרות שיוכלו להיות חברות שלך. בנוגע לגברים - בימקום להיתחרות בהם בכוח גופני היתחרי בהם בכוח המחשבה.
בהצלחה!
תנינים
יש לך בעיה בהתמודדות עים בעיות: במקום לפתור אותן את בורחת מהן. לא מומלץ להתייחס לבעיות כאל שטויות אלא *לפתור* אותן - בעיות שלא נפתרות גדלות, ואם בורחים מהן הן רודפות אחרייך.
יש לך נטיה לראות את הצרות גדולות יותר ממה שהן: פחד שמזין את עצמו.
אם את יודעת וחוקרת על תנינים כדאי שתבדקי איך מתמודדים מול התקפותיהם. בנוגע לבעיות היומיום יש לא מעט מומחים בפורומים ומשתמשים מנוסים שיעזרו לך להתמודד איתן, כמו האחראית שאמרה לך שהבעיה קטנה משנדמה לך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה